אחת לבנונית ואחת ישראלית, ועל חיבורים במציאות בלתי אפשרית.
זהו סיפור על נשים לוחמות שבחרו בחירות עצמאיות ואמיצות כנגד כל המוסכמות. ליילה, ג'ומאנה, בת שבע ושרה – הן נשים מביירות, שדות ים וירושלים. כל אחת מהן יוצאת לקרב משלה, מי על חיי בנה ומי על חירותה. סיפורן, המתרחש לאורך שבעים שנה ועובר דרך היסטוריה רווית מלחמות ותהפוכות במזרח התיכון, נקשר בחוט אחד.
״הם עוברים שוב בין הסמטאות. ליילה רגועה יותר, באופן מפתיע.
היפֶה נראה פחות יפה והרחובות קצת פחות זרים. זה לא נראה כמו הכפר שדמיינה בראשה. מאוד נעים כאן.
גינות מטופחות, רחובות נקיים. כמו שהעולם היה נראה אם לא היו מתערבים לו.
אם לא היו מנסים לקבוע מה שייך למי ולמה. פשוט היו חיים כל אחד לעצמו. כל אחד עם מה שחשוב לו.
ומה חשוב יותר ממשפחה? מילדים?
היא דמיינה את הגבול עם גדר תיל, חיילים עם רובים וכלבים. אבל אין כאן כלום. מה שמחלק את הכפר ללבנון ולישראל זה קו דמיוני. אין גבול. רגע היא בלבנון ורגע היא בישראל.
כמו קסם. עכשיו רק שלא יתפסו אותה במעבר, וזהו, היא בחוץ. או בפנים. תלוי מאיזה צד מסתכלים.״